משכירה לעצמאית- לצאת מאיזור "הנוחות"

במשך שנים הייתי שכירה

אהבתי את הנוחיות של הכיסא שלי…
כמה נוח להיות שכירה חסרת דאגות??
המשכורת נכנסת בכל תחילת חודש, כמו שעון, הביטוחים והפנסיה משולמים באופן שוטף,
את ארוחת הצהריים מישהו אחר מבשל ואת הדלק, מישהו אחר משלם…
בבוקר, הייתי נכנסת לרכב חברה, שחנה לי ליד הבית, נוהגת (או בעיקר עומדת בפקקים…),
שומעת מוסיקה או את תכנית הבוקר, עד שמגיעה לחנייה המקורה של המשרד.
נכנסת, אומרת "בוקר טוב" לכולם בדרך למשרד, מתיישבת ליד המחשב,
פותחת את המייל ומתחילה לסמן וי על משימות…
12:00 בדיוק, עוצרת הכל, רעבה או לא, זה הזמן להפסקת צהריים,
יורדת לחדר האוכל או מזמינה לי אוכל מבחוץ, יושבת עם חברות, מקשקשות, מרכלות ובעיקר צוחקות.
עולה בחזרה למשרד, ממשיכה לעבוד…
ב- 15:00 הפסקת קפה, מישהי הביאה מאפה, או סתם איזו עוגייה או שוקולד.
שעה וחצי אחרי, אני כבר בדרך הביתה, שוב ברכב חברה, בדרך לאסוף את הילדים.
מקשקשת קצת בטלפון, מוסיקה, הנה הילדים ויום חדש מתחיל…

ומצד שני, לא היה לי נוח בכיסא שלי…

הייתי שכירה ללא זכות בחירה ושליטה!
לא יכולתי לבחור באילו פרויקטים לטפל, לא החלטתי עם מי אני רוצה לעבוד,
לא שלטתי בלוח הזמנים, היה עלי לרצות את המנהלים ולעשות מה שהם רוצים
ובעיקר, כל יום היה נראה כמו קודמו… שעמום רצח!!
בבוקר, הייתי נכנסת לרכב חברה, ובדרך, עוד לפני השעה 8:00 מקבלת טלפון
מהבוסית שלי שמתחילה "לירות" עלי את כל המשימות להיום ולמה לא עשיתי אותן כבר אתמול?
נוהגת וחושבת על כל המשימות שמחכות לי במשרד וכמה ממש לא בא לי לבצע את רובן…
מחשבת עוד כמה שעות היום נגמר ואיזה יום היום ומתי כבר הסופ"ש מגיע…
נכנסת, אומרת "בוקר טוב" זועף ובדרך למשרד כבר עוצרים אותי שניים
שמחכים ממני לתשובה דחופה או לאיזה מייל שביקשו ממני רק אתמול.
מתיישבת ליד המחשב, פותחת את המייל ונכנסת לדיכאון כשאני רואה
את כמות המשימות (המשעממות) שמחכות לי היום.
12:00 חברה מהמשרד ליד מתקשרת "את באה לאכול?"
"לא, אני חייבת לסיים את המצגת, רדו בלעדי" ושוב אוכל היום לבד…
14:00 כבר, עוד לא היה לי זמן להכניס פירור לפה כי עובדת סביב השעון על תיקון
מצגת סוף רבעון לישיבה של מחר. חוטפת כריך ליד המחשב, בעיקר כדי לא למות מרעב…
מתקשרים מהגן, הקטנה עם חום, מקוררת… את מי אני יכולה עכשיו לשלוח לקחת אותה?
ומי יהיה איתה מחר? יש לי מצגת סוף רבעון…
מקפיצה את אמא שלי, שכבר מכריזה שמחר היא לומדת, אז שלא אבנה עליה.
טוב, חייבת להמשיך לעבוד, נחשוב על מחר אח"כ…
ב- 18:00 בורחת הביתה, לא סיימתי את המצגת, אבל אמשיך בבית, אחרי שהילדים ילכו לישון,
לפחות שאספיק להיות איתם קצת, לראות מה עם הקטנה…

היו ימים כאלו וימים כאלו, אז בחרתי לשנות הכל!

והיום אני עצמאית.
לפעמים אני מתגעגעת ליתרונות ולנוחות של להיות שכירה,
אבל אז אני נזכרת בחסרונות ובשעמום ויודעת שבחרתי נכון.
החלטתי, בחרתי ושיניתי. וזה הכי חשוב !
מזמינה גם אתכם לבחור בצורה מודעת את מה שהכי מתאים לכם!
ואם יש צורך, גם להחליט לשנות…

אתכם בשטח,
השיווקניקית

אהבתם את הפוסט? שתפו אותו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin

הגיע הזמן לשגר את העסק שלכם למעלה

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם

ברכות! עשיתם את הצעד הראשון לקידום העסק שלכם!

פנו אליי באחת מהאופציות הבאות:

השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם